ניסויים בתחום הפסיכולוגיה

דף מידע

בעלי חיים משמשים לא רק כמודל למחלות פיזיות של בני אדם, אלא גם לחקר תופעות פסיכולוגיות. לעתים קרובות, ניסויים בפסיכולוגיה גורמים סבל קיצוני, והתוצאות שהם מייצרים הן ספציפיות למין הביולוגי שבו בוצע המחקר, או שלא ניתן לפרשן, בשל ההשפעות של הסביבה המעבדתית המלאכותית.

דוגמה לכך מספקים הניסויים המפורסמים שערך הארי הרלו, ושבמהלכם נגרם חסך אימהי לקופי רזוס. בניסויים אכזריים אלה, גורי קופים הופרדו מאימהותיהם וגודלו בבידוד מוחלט. כצפוי, הקופים פיתחו הפרעות רגשיות חמורות – תוצאה שהיה ניתן לנבא בלי לערוך את הניסוי.

מלבד הרצון לבדוק את ההיפותיזה שלפיה חסך אימהי גורם הפרעות פסיכולוגיות והתנהגותיות, להרלו היתה מטרה נוספת בניסויים שערך: לבדוק האם תינוקות נצמדים לאימהותיהם משום שהם משיגים בדרך זאת מזון (חלב), או משום שהם נהנים מהמגע הרך והנעים של גוף האם. בניסיון לענות על שאלה זאת (שבכל מקרה, אין לה כל משמעות קלינית או יישומית), הרלו אִפשר לקופים שהפריד מאימהותיהם לבחור בין אם מלאכותית שסיפקה מגע רך ונעים, לבין אם מלאכותית שסיפקה חלב, אבל היתה עשויה מחוטי תיל דוקרים. בנוסף לכך יצר הרלו ארבע "אימהות מפלצת" (כך כינה אותן הרלו עצמו) מלאכותיות, שמאחת מהן הזדקרו מעת לעת קוצי מתכת.

הקופים העדיפו את האימהות המלאכותיות בעלות המגע הרך, אפילו אם בשל כך נותרו רעבים. מסקנתו של הרלו היתה שתינוקות נצמדים לאימהותיהם בעיקר בחיפוש אחר מגע רך. ואולם, מסקנה זאת עמדה בניגוד לתצפיות קליניות בתינוקות של בני אדם. תצפיות אלה הראו, שתינוקות אנושיים נצמדים לאימהותיהם בעיקר בניסיון להשיג חלב, ולא בשל מגע הגוף הרך של האם.

לאמיתו של דבר, הניסויים המלאכותיים שערך הרלו אינם מסוגלים אפילו לגלות מהן העדפותיהם של גורי קופים. האפשרות לבחור בין מגע רך או קוצים וחלב לא משקפת כלל תופעות טבעיות. בסיכומו של דבר, ניסויים אכזריים אלה – המוזכרים לעתים קרובות כדוגמה לחשיבות המחקר הפסיכולוגי בבעלי חיים – לא ניתנים לאינטרפרטציה. ייתכן שתחת תנאים רגילים, גורי קופים ותינוקות אנושיים נצמדים לאימהותיהם בעיקר בשל החלב, ולא בשל המגע הרך של האם; וייתכן שקופי רזוס נבדלים בהיבט זה מבני אדם, ומעדיפים בעיקר את המגע הרך של האם. הניסויים שערך הרלו לא מסוגלים לחשוף את העדפותיהם של גורי קופים בעולם האמיתי, לא כל שכן את העדפותיהם של תינוקות אנושיים.

הבעיה הבסיסית היא שבמחקר פסיכולוגי, אפילו עוד יותר מאשר בפיזיולוגיה ובמדעים ביולוגיים אחרים, הבדלים בין מינים ביולוגיים הופכים כל ניסיון להשליך ממצאים מבעלי חיים לבני אדם לבלתי אמין. הפסיכולוגיה של האדם היא התוצר של גורמים אישיים, חברתיים, ביולוגיים ותרבותיים, גורמים שאין להם מקבילה מדויקת באף מין אחר של בעלי חיים. זאת ועוד: את מרבית ההיפותיזות בפסיכולוגיה, אם לא את כולן, ניתן לבדוק בבני אדם בלי לסכנם, בין אם במסגרת ניסויים לא-פוגעניים במתנדבים, ובין אם במחקר תצפיתי קליני בחולים.